איך מראיינים סבא או סבתא לצורך כתיבת ספר חיים? המדריך המלא
- galitcarmeli
- 20 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
לפני כמה שנים, כשעמדנו יחד והסתכלנו על אלבומי התמונות הישנים של המשפחות שלנו, שתינו הרגשנו את אותו כיווץ מוכר בלב. הסבתות שלנו כבר הלכו לעולמן, ויחד איתן נעלמו עולמות שלמים.
פתאום קלטנו כמה שאלות נשארו פתוחות: מה באמת סבתא הרגישה כשהיא עלתה לארץ? מה היה השיר שהיא זימזמה לעצמה כשהייתה ילדה? מה היה סוד החוסן שלה ברגעים הקשים? הטקסטים שלא נכתבו והקולות שלא הוקלטו השאירו אצלנו חלל עמוק. הידיעה שפספסנו את ההזדמנות לתעד את המורשת שלהן היא זו שהובילה אותנו להקים את "עושות סיפור" – כדי שאף משפחה אחרת לא תרגיש את החרטה הזו.
הזיכרונות של סבא וסבתא שלכם הם הנכס המשפחתי היקר ביותר שיש לכם כרגע. אבל לעיתים קרובות, כשאנחנו יושבים מולם ומבקשים "לשמוע סיפורים", קשה לדעת מאיפה להתחיל. כדי שלא תפספסו את הזמן שעוד יש לכם איתם, וכדי לעזור לכם להפוך את השיחות המשפחתיות למזכרת מתועדת, ריכזנו עבורכם את הצעדים החשובים והשאלות המנחות שיפתחו את הלב.
1. הכשרת הקרקע: יצירת מרחב מקשיב ונינוח
ראיון לצורך כתיבת סיפור חיים אינו חקירה עיתונאית. המטרה היא לייצר שיחה זורמת, חמה ונטולת לחצים.
בחרו את המקום הנכון: שבו במקום שקט ומוכר, לרוב בסלון או בחדר העבודה של סבא וסבתא, שבו הם מרגישים הכי בנוח.
תעדו נכון: בקשו רשות להקליט את השיחה בטלפון הנייד. ההקלטה תאפשר לכם להיות מרוכזים לגמרי בהקשבה, במבט ובהבעות הפנים שלהם, במקום לנסות לכתוב ולתעד במקביל.
אל תאיצו: חלקו את המפגשים. שיחה של שעה עד שעה וחצי בכל פעם היא די והותר. מעבר לכך, התהליך הופך למעייף ומתיש עבור אדם מבוגר.
2. השאלות שיפתחו את הזיכרון
במקום לשאול שאלות כלליות כמו "ספר לי על החיים שלך", מומלץ להשתמש בשאלות ספציפיות שמציפות תמונות, ריחות ורגשות מהעבר. הנה כמה דוגמאות מעולות לפי תחנות חיים:
ילדות ובית ההורים: "איך נראה הרחוב שבו גדלת?", "איזה ריח היה למטבח של אמא שלך ביום שישי?", "מה היה המשחק האהוב עליך כילד?"
נעורים ובחרות: "איך פגשת את סבתא/סבא בפעם הראשונה?", "מה היו השאיפות והחלומות שלך כשהיית בן 20?"
הקמת משפחה וקריירה: "מה הרגשת כשנולד הילד הראשון שלכם?", "מה היה האתגר הכי גדול שגברת עליו בבניית הבית והקריירה?"
תובנות וחוכמת חיים: "אילו ערכים היו הכי חשובים לך להעביר לילדים ולנכדים?", "אם היית יכול לחזור לגיל 18 ולתת לעצמך עצה אחת, מה היא הייתה?"
3. הסוד הוא בהקשבה לפרטים הקטנים
הסיפורים המרתקים ביותר נמצאים בפרטים הקטנים ובשוליים של הזיכרון. אם סבא מספר שהוא זוכר את היום שבו קנו את הרדיו הראשון הביתה, אל תעברו מיד לשאלה הבאה. עצרו ושאלו: "איך כולם הגיבו סביבו?", "איזו מוזיקה שמעתם בו?". תנו מקום גם לשתיקות, לחיוכים ולרגעים של התרגשות.
מהלב אל מדף הספרים: להפוך שיחה ליצירה
לשבת ולראיין את סבא וסבתא זו חוויה משפחתית מופלאה. יחד עם זאת, אם אתם מרגישים שהמלאכה של עיבוד השעות הללו לכדי ספר ביוגרפיה מהודר, ערוך, מעוצב ומודפס היא גדולה עליכם – אתם לא חייבים לעשות את זה לבד.
אנו ב"עושות סיפור" מלוות משפחות בתהליך הרגיש והאישי הזה מדי יום. נשמח לשבת איתכם לכוס תה או קפה, להקשיב לצרכים הייחודיים שלכם ולחשוב ביחד איך להוציא את הסיפור והמורשת המשפחתית שלכם לאור בצורה המכבדת והאסתטית ביותר.
תגובות